שלום לך, עצבות

ססיל היא אישה צעירה, יתומה מאם, המבלה עם אביה בבית קיט בריביירה. הגעתה למקום של אן, חברתה של אמה, מערערת את מערכות היחסים שבין אביה לזוגתו, ובין ססיל לאביה. הרומן "שלום לך, עצבות" של פרנסואז סאגאן היה לסנסציה ספרותית בצרפת של שנות החמישים. העיבוד שלפנינו נעשה מלב המיינסטרים ההוליוודי, בשנים של משמעת שמרנית קשוחה. אוטו פרמינגר מצליח בכל זאת לטעון את הסרט במידה רבה של תעוזה: הצילום נע בין שחור לבן מלוטש לשימוש בוהק בצבעי סינמסקופ, כשפלטת הצבעים נסמכת על קיץ ים תיכוני: אדום, כחול, צהוב, ירוק ולבן. הוא מעצב את מערכת היחסים בין ססיל לאביה בלי למצמץ, עם רמיזות מיניות מפורשות, כשהוא נעזר בנוכחות הצוננת של דיוויד ניבן ובעיקר בג'יין סיברג עם הופעה נערית שנעה בין נאיביות למפלצתיות. אף שזו מלודרמה נאמנה לתקופתה, אי אפשר שלא לחוש כי השכלולים הצורניים, הנוכחות של סיברג, תחושת המתירנות – כל אלו הטרימו את "עד כלות הנשימה", ואת "הגל החדש" שיבוא בעקבותיו.