ליה ון ליר – מייסדת

ליה ון ליר (1924-2015), מייסדת סינמטק ירושלים וארכיון ישראלי לסרטים, הקדישה את חייה לקידום אמנות הקולנוע בישראל ופעלה רבות כדי לחשוף את הקהל הרחב בישראל לאמנות הקולנוע ומורשתו.

ליה נולדה לאולגה וסימון גרינברג בשנת 1924 בבסרביה שברומניה בבית יהודי שוחר תרבות. הוריה עודדו אותה לרכוש השכלה הומאניסטית ומגיל צעיר דיברה בחמש שפות: רומנית, רוסית, צרפתית, גרמנית ואנגלית. בקיץ 1940, בהיותה בת 16, נשלחה לבקר את אחותה שעלתה ארצה קודם לכן והוריה אשר נשארו ברומניה נספו בשואה.

עד 1946 למדה ליה בפקולטה למדעי הרוח שבאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר קום המדינה, פגשה בתל אביב את וים ון-ליר, אז טייס מתנדב במח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ), מנהל חברת "כימאוויר" וחובב קולנוע מושבע. השניים נישאו בשנת 1952 ועברו להתגורר בחיפה, שם הקימו מועדון קולנוע בביתם אשר אירח חוג חברים של שוחרי קולנוע להקרנות של סרטי איכות. ליה ווים אשר הרבו לטייל ברחבי העולם, החלו לרכוש עותקים של סרטים ולהקרין אותם לחברים בביתם על הכרמל. הביקוש לקולנוע איכותי הלך וגבר וכתוצאה מכך ייסדו ב-1955 את "מועדון הסרט הטוב" בחיפה אשר מנה 250 חברים והציע הקרנות של סרטי איכות פעם בשבועיים. ב-1956 ייסדה ליה מועדוני סרטים נוספים בתל אביב ובירושלים.

וים וליה המשיכו לרכוש סרטים וב-1960 ייסדו את "ארכיון ישראלי לסרטים" שהוכר בחלוף שנה כחבר בארגון FIAF– הפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים. מהלך זה איפשר לקשור קשרים עם ארכיונים ברחבי העולם ולהביא לארץ עותקי סרטים שטרם נראו על המסכים בישראל. באותה שנה, הזמינו בני הזוג את יוצר הקולנוע הנודע כריס מרקר לביים סרט תיעודי על החיים בירושלים שלימים ייקרא "הצד השלישי של המטבע". הסרט זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין של 1960 והוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם.

בשנת 1973 הקימה ליה את סינמטק חיפה ובאותה שנה יזמה גם את ייסודם של סינמטק תל אביב במשכנו הנוכחי וסינמטק ירושלים בבית אגרון. הסינמטק בירושלים הפך עד מהרה למרכז תוסס לכל אוהבי הקולנוע בעיר ובשנת 1981 נחנך בניין הסינמטק וארכיון ישראלי לסרטים בגיא בין הינום, מול חומות העיר העתיקה. הבניין הוקם הודות לשיתוף פעולה עם ראש העיר ירושלים דאז, מר טדי קולק, ולתרומתו הנדיבה של הפילנתרופ ג'ורג' אוסטרובסקי אשר היה לידיד אמת עם בני הזוג ון-ליר. שנתיים מאוחר יותר, הוזמנה ליה לכהן כשופטת בפסטיבל קאן ובשנת 1984 ייסדה ליה בסינמטק את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים שהפך מאז לאירוע מרכזי וחשוב עבור שוחרי הקולנוע בישראל ויוצריו. ליה זכתה להערכה והכרה מקומית ובינלאומית יוצאת דופן ובשנת 1989 הוזמנה ליה לכהן כיו"ר חבר השופטים של פסטיבל ברלין.

וים ון-ליר נפטר בשנת 1992 מהתקף לב והוא בן 78. לאחר מותו, המשיכה ליה לנהל את הסינמטק ולפתח את פסטיבל הקולנוע וארכיון ישראלי לסרטים. בשנת 1998 הוענקו לליה ון ליר פרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ותואר אבירת לגיון הכבוד מטעם

ממשלת צרפת. בשנת 2003 שימשה שופטת בפסטיבל ונציה ושנה לאחר מכן הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים.

ליה ון ליר ניהלה את סינמטק ירושלים עד שנת 2008 והיתה נשיאתו עד יום מותה בגיל 90 ב-13 במרץ 2015.

תרומתה הגדולה ורבת השנים לתחום הקולנוע לוותה בפעילות נמרצת למען השלום בין העמים, חופש הביטוי וזכויות אדם, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. כל אלה מהווים דוגמה ומופת עבור ממשיכות וממשיכי דרכה בסינמטק.