לאחר הצלחת המהדורה השלישית, פיניטה לה קומדיה? סדרה המוקדשת ל”קומדיה נוסח איטליה” חוזרת לישראל. השנה הצופה הישראלי יוכל לצפות ב-3 יצירות מופת של פייטרו ג’רמי – מאסטר מוכר בתחום הקומדיה נוסח איטליה ולהיחשף לאחדות מהדוגמאות המוצלחות של קומדיות עכשוויות המטפלות בהיבטים בולטים בחברה האיטלקית בת זמננו.
הסרטים יעסקו בנושאים הקשורים להגירה, זהות דתית ומינית, בעיית מחלות פסיכיאטריות, והכל בגישה טיפוסית של הקומדיה האיטלקית: להצחיק ולחשוב בו-זמנית.
“קומדיה נוסח איטליה” היא ז’אנר של קולנועי קומי-סאטירי בתבנית ניאו-ריאליסטית, שהתפתח בשנות החמישים ונמשך עד למחצית השנייה של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. ז’אנר קולנועי זה, גם אם מטרתו הייתה לגרום לציבור לחייך, העמיד לוויכוח לעיתים קרובות את הערכים השולטים בחברה באותה תקופה עם גישה ביקורתית לגבי המציאות. המבט היה משועשע, עם טון אירוני, בכוונה סאטירית ובטעם גרוטסקי. היו אלו סרטים בהם בעלי התפקידים הראשיים, כמעט תמיד יותר מאחד, היו מוקפים במספר דמויות משניות המאופיינות היטב. הסביבה הייתה ריאליסטית והדיאלוגים נשענו בעיקר על הניב האיטלקי של האזור בו התרחש הסרט. הדמויות היו ניתנות לזיהוי בקלות, עם התנהגות חברתית מסוימת איתה יכול היה הציבור או הסובבים אותו להזדהות ללא כל קושי. בסוג סרטים זה התסריטאים היו מעמודי התווך (כגון אג’ה וסקרפלי, סונגו, אמידאי ועוד) כמו גם השחקנים והשחקניות (ביניהם סורדי, גסמן, מסטרויאני, טוניאצי, מאנפרדי, קרדינלה, סנדרלי, ויטי, מלאטו) ונזכור את הבמאים הגדולים כמו מוניצ’לי, ריסי, קומנצ’יני וכמובן סקולה.
באמצע שנות השבעים לערך ועם השינוי באקלים הפוליטי-חברתי, תקופה בה הלך ואזל מעיין היצירתיות של הנ”ל, מסתיים תור הזהב של הקומדיה נוסח איטליה. יחד עם זאת הסוגה נמשכת גם בזמננו, סדרה של קומדיות איטלקיות הנסמכת על אותה תקופה ובמידה מסוימת יורשת אותה, כפי שמיוצג בבחירת ששת הסרטים שנבחרו לשבוע זה, כולם יצאו לאקרנים בשנה האחרונה.
