תסתכלו עלי
סביב מערכת היחסים בין לוליטה הצעירה לאביה, סופר מפורסם שבצילו לא יכול לצמוח דבר – יצרה אנייס ז’אווי את סרטה השני. הגיבורים שלה פגומים, עסוקים בעצמם ובניסיון לזכות בתחושת ערך עצמי, והגדולה של ז’אווי היא האופן העדין שבו היא מתמודדת עם השאיפה הזו: בין אירוניה לחמלה.