סגור
לתכנית החודשית

מחווה לאלחנדרו גונסלס איניאריטו

סרטו החדש של אלחנדרו גונסלס איניאריטו, "בארדו", שעלה לא מזמן למסכים ולנטפליקס, הוא אפוס לא קצר שעוסק בבמאי קולנוע המתמודד עם ההצלחה והספק, עם זהות מסוכסכת בין לוס אנג'לס למקסיקו. זהו סרט שמתכתב עם הביוגרפיה של איניאריטו עצמו ואפשר לראות בו חשבון נפש אודות מצבו הנוכחי של הבמאי. במהלך שני העשורים האחרונים הפך איניאריטו לאחד הבמאים המצליחים והמוערכים בעולם. ארבעת סרטיו הראשונים: "אהבה נושכת" (2000), "21 גרם" (2003), "בבל" (2006) ו"ביוטיפול" (2010) הציגו דין וחשבון על העולם – במרכזם גיבורים המתמודדים עם אירועים שרירותיים שמסיטים את חייהם ממסלולם. נדמה היה שכל צער העולם מושלך לתוך הקדרה הקולנועית הזו: הבדלי מעמד, מין, עולם ראשון ושלישי, תשוקה והתמכרות לצד אמונה ונדיבות – אולי מפני שאלו היו הנושאים הבוערים בעשור שאחרי אירועי 9/11, בעולם שהיה מודלק ממלחמה ותחושת חירום. הגדולה של איניאריטו בסרטים אלו היתה יכולתו לתרגם את נקודת המבט האדולצנטית הזו לתנופה קולנועית: עם תסריטים הדוקים המצליחים להפעיל את הצופים בזכות מצלמה קרובה ואינטנסיבית ועם מבנה גמיש על ציר הזמן. לצד ההתפעלות מהליטוש הקולנועי, אי אפשר שלא להבחין במידה של הנאה מהיכולת להתאכזר לגיבורים ולצופים.

"בירדמן" (2014) ו"האיש שנולד מחדש" (2015) מסמנים המשך ושכלול של האיכויות האלו, עם שינוי מהותי: נדמה שאיניאריטו מבצע מהלך של התכנסות – הסיפור מתמקד בגיבור אחד, בתנועה רציפה יחסית על ציר הזמן. בזכות העבודה עם הצלם עמנואל לובצקי, המצלמה הרבה יותר משוכללת בסרטים האלו – עם תנועות אקרובטיות מבריקות שמרמזות על הפיקטיביות של הסיטואציה. המודעות לחוויה הקולנועית אמורה להוציא את העוקץ מתחושת הנצלנות שליוותה את הכותרים המוקדמים. במידה מסוימת היא ממקדת את תשומת הלב לא רק בחוויה הקולנועית אלא גם ביוצר. ב"בירדמן" שעוסק בבמאי הנתקף חרדה על רקע הצגת בכורה יש להתבוננות העצמית הצדקה מלאה, וב"האיש שנולד מחדש" – מותחן גאולה הרפתקני במרחבי השלג של צפון אמריקה – נדמה שאיניאריטו, באמצעות קולנוע עוצר נשימה, מציב את עצמו בדמותו של הגיבור שבורא את עצמו מחדש.

"בארדו", שמגיע לאחר שש שנים, הוא עיסוק משוכלל עוד יותר בדמותו של היוצר. זהו סיפור אודות במאי העומד לקבל פרס משמעותי ומתעמת עם התלונות על יצירתו וחייו מצד האנשים הקרובים לו. הסרט לא זכה לביקורות נדיבות, אבל כדאי מאד לצפות בו: הוא מגלה במאי מבריק, בשיא כוחו, שמודע ליתרונות והחסרונות שלו ומגיש שורה של סצינות אדירות. בניגוד לסרטיו הקודמים שעסקו בגאולה, "בארדו" עוסק בכישלון: כישלון של מי שנתקע בין זהויות ובין תרבויות ואינו יכול יותר להשקיע עצמו בתוך העשיה האמנותית מבלי לחוות ספק כלפיה. זהו סרט בשל וחכם, מעין סיכום קרנבלי ועשיר – לא מעט ביקורות השוו אותו ל"שמונה וחצי" של פליני – לפרק קולנועי. בה במידה שהוא מבטא כישלון, יש בו גם הבטחה וסקרנות לגבי הפרק הבא בקולנוע של איניאריטו.

האהבה נושכת

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 154 דקות

סרטו הראשון של אינאריטו הוא טריפטיך קולנועי גאוני המתרחש ברחובותיה של מקסיקו סיטי. במרכזו שלושה סיפורים המתרחשים על רקע תאונת דרכים קטלנית ומביאים למסך סוגים שונים של מערכות יחסים בהם שולט יצר הקיום ומאיים לטרוף הכל. זהו סרט סוחט, תובעני ומתגמל שהיה לאחד הסרטים הבולטים של שנת 2000. 

21 גרם

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 125 דקות

העלילה מתמקדת בשלושה סיפורים: מתמטיקאי הממתין להשתלת לב, אסיר משוחרר המגלה את האל ואישה הנעה בין עבר הרסני לחיי משפחה מאושרים. עם מצלמה דינמית, עריכה גמישה על ציר הזמן ומפגן משחק מאופק של האנסמבל. "21 גרם" הוא סרט דחוס שעוסק בחיים ומשמעותם, ובניסיון לזכות במידה של גאולה. 

בבל

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 143 דקות

יריית רובה מציתה שלושה פתילי עלילה. באותה תנופה קולנועית ורוחב יריעה ממשיך אינאריטו לעסוק במשק כנפי הפרפר, וכאן גדולתו מהיכולת לנמק את המוטיבציות של כל הדמויות בצורה מתקבלת על הדעת שהופכת את ההתנגשות לבלתי נמנעת וטרגית. המעלות האלו הפכו את "בבל" לאחד הסרטים המרשימים של העשור הראשון של המילניום. 

האיש שנולד מחדש

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 156 דקות

צייד במשלחת סוחרי פרוות מופקר בשטח לאחר שנפצע. שבור גוף אך עיקש ברוחו הוא עושה דרכו חזרה אל הציבילזציה, כנגד הטבע ושבטי האינדיאנים, כשלמולו מטרה אחת: נקמה. איניאריטו מזמן חוויה אינטנסיבית ומאתגרת שמפעילה את החושים והמחשבה מן הפריים הראשון ועד למבט המצמית האחרון.

בירדמן

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 119 דקות

כוכב קולנוע בדימוס מבקש לחזור לתודעה ולהוכיח את עצמו כיוצר רציני. רגע לפני הבכורה לעיבוד לבמה של יצירה של ריימונד קרבר בו הוא מככב ואותה מביים, התשוקה להצלחה ואהבת הקהל עלולים להכריע אותו. איניאריטו שולף משרוולו להטוט אחר להטוט וכקוסם מיומן מטלטל אותנו הצופים בין תודעות ומצבי רוח.

ביוטיפול

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 147 דקות

אוקסבל הוא קצין זוטר בעולם הפשע של ברצלונה. הוא גם אב לשני ילדים ומטפל בגרושתו. כאשר הוא מתבשר כי נותרו לו חודשים אחדים לחיות, הוא מנסה לסגור כמה סיפורים לא חתומים בחייו. עם סיפור כמעט פשוט, עבודת צילום ועריכה יוצאת מן הכלל וחוויאר בארדם המצויין, ביוטיפול ראוי ביותר לתשומת ליבכם.

בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות

בימוי: אלחנדרו גונסלס איניאריטו
| 159 דקות

דוקומנטריסט מוערך חוזר למקסיקו מגלותו בלוס אנג'לס כדי לקבל פרס על הישגיו. המפגש המחודש עם המולדת, חבריו ומשפחתו מוביל למסע בין זכרונות ודימיונות שמעמתים אותו עם החרדות של חייו. זהו אפוס מרשים מאד על אמן במשבר שמחפש (ולא בטוח מוצא) גאולה מפני הסתירות שבחייו.