ויליאם בוני ופטריק גארט נמנים על הדמויות המיתולוגיות הגדולות של המערב, ומערכת היחסים הסבוכה ביניהם זכתה לאינספור פרשנויות קולנועיות. פקינפה מתמקד במרכיבי שקיעתה של התקופה. הוא איננו מתנתק מהעובדות ההיסטוריות אבל הסיפור כולו מקבל אצלו מימד טיקסי. פט גארט מנסה להתאים עצמו למערכת הערכים החדשה בתקופה בה השתלטו הפוליטיקאים ואילי ההון על האדמות. למרות הבוז שהוא רוכש לשולחיו הוא עדיין משרתם בנאמנות. לעומתו, בילי הנער אינו מוצא לעצמו מקום במערב החדש, ומותו מסמל גם את מות העידן כולו. בוב דילן שגם אחראי לפס-קול, באחת מהתנסויותיו הראשונות בקולנוע, מפגין יכולת מרשימה.