ממלכת אור הירח

קיץ, 1965. סם היתום יוצא למחנה קיץ של הצופים על אי בניו אינגלנד. בקיץ שבעבר פגש שם את סוזי, בת גילו המתגוררת במקום עם משפחתה. שניהם נחשבים לילדים חריגים ועתה הם מחליטים לברוח – הוא מהמחנה, היא מהבית ולהקים עולם לעצמם. הבריחה, ומסע החיפושים שבה בעקבותיה, מובילים את השניים ואת הסובבים אותם לכמה וכמה התפכחויות. סרטיו של וס אנדרסון הם תמיד מתנה: שילוב של יופי אסתטי חד פעמי, מבנה תסריטאי שנון ועיצוב דמויות שאין שני לו – קומדיות עצובות-מתוקות שכיף לחזור אליהן. כאן, כמו בכל סרטיו, הוא עוסק בהתנגשות שבין אשליות הילדות לעולם המבוגרים, ובאובדן התום וההשגחה ההורית – שאולי לא היתה קיימת מעולם.. כמו תמיד אצלו, התוצאה הסופית כוללת הומור, יופי, מלנכוליה וגם תקווה שבכל זאת אפשר לעצב במשהו את המציאות.