אהבה נוסח סיביר

במשך ארבע שנים, נסעה הבמאית ממקום מגוריה בברלין, אל כפר הולדתה בסיביר, כדי לספר סיפור משפחתי. סיפור על נופים עוצמתיים ומזגי אוויר קיצוניים, על עבודה שאינה נגרמת לעולם, על אחריות לבני אדם, לבעלי חיים, לשדות, ועל עיסוק מצומצם ברגשות. “הבת השבה” חופשיה מקשרי נישואין והורות מבקשת לעורר בקרוביה ובעצמה דיון במובן מאליו הכרוך באהבה, נישואין, מיניות ושייכות.