רוב המקורות, קושרים את השם "עמק האלה" לעץ או לקבוצת עצים. עם זאת, אני מלכתחילה חשדתי שמומחי גאוגרפיה מסתירים את האמת מסיבה אידאולוגית, ושהשם של העמק קשור לאלה – יצורה אגדתית ופוגענית, בעלת כוחות על־טבעיים, אשר לפי המיתולוגיה מסתתרת בתוך עצים, אבנים, חיות ואפילו בזבובים. האלות הן העדות לתחילת קיום האנושות, והן הסתתרו בעמק הזה מתוך הפחד מפני אלי כנען צמאי הדם, ובהמשך בכדי לא לעצבן את בורא העולם שלנו, אשר ידוע באופיו ההפכפך ובהיותו אל רגזן. יכול להיות, שההתעניינות שלי בגורלן של האלות התפתחה בעקבות החינוך האתאיסטי (יותר נכון וולגרי) שקיבלתי בברית המועצות. מחד גיסא, חינוך שלא העניק ידע אלמנטרי על היסודות של הדת, ומאידך גיסא לא שם גבולות לפנטזיה.
האלות של עמק האלה, לפחות אלו שאני מכיר ומצייר, יפות, לפעמים נאיביות ותמיד פואטיות. האלות נהנות מביצוע ריקודי בטן בלילות, ולעתים מתנהגות בחוסר אחריות מוחלט עד כדי כך שצריך לקשור אותן בכדי שלא יברחו מהתמונה. בחלק מהתמונות הן אכן ברחו, ונשאר רק הנוף.
עמק האלה – זהו המקלט האחרון של האלות מבניה מאסיבית של שכונות, אשר עלולה לשים קץ במהרה לקיום הקהילה העתיקה והמפוארת שלהן.
התערוכה פתוחה לקהל הרחב בכל ימות השבוע, בשעות פעילות הסינמטק.