המיליון

צייר שנרדף על ידי בעלי חוב, מגלה כי כרטיס ההגרלה שלו זכה במיליון. אלא שהכרטיס נותר בכיס המעיל שנמכר לסוחר בחפצים משומשים. מכאן ואילך מתנהל מירדף מטורף בעקבות האוצר, כאשר אחרי הצייר דולקים נושיו, ידיד מזוייף, חברתם, נוכלים למיניהם, והמשטרה... קלר נמשך אל הנושא המרכזי בגלל נושאו, המירדף, (עליו התבסס גם סרטו האילם "כובע קש איטלקי"). "המחזה היה מבוסס על מילים. אני מקווה שלהצלחתי לשמר את רוח הוודוויל ע"י החלפת הדיאלוגים במוסיקה ושירים" טען קלר. ובאמת, קלר עשה את הסרט הזה שנים בודדות אחרי כניסת הסאונד לקולנוע. נדמה שהוא חיפש דרך לבטא את עולמם הפנימי של גיבוריו את צעדי העלילה באמצעות שירים. בדיעבד, הפתרון הזה טוען גם היום את הסרט ברעננות ומודעות עצמית בריאה. בקיצור, זוהי קומדיה נהדרת, שנחשבה לקומדיה המוסיקלית הטובה ביותר של שנות ה-30 והיא טובה לא פחות גם היום.