אריאל

בתחילתו "אריאל" הוא סרט סוציאלי: סגירת המיכרה גורמת לפיטורי טאיסטו ולהתאבדות אביו. ההמשך הוא סרט־מסע: טאיסטו נוסע דרומה ובדרך נשדד כל כספו. בהלסינקי הוא פוגש בדמות הנשית הראשית של העלילה – גרושה סימפטית, אם לילד. הפרק הרומנטי גולש לסרט־כלא, שהופך לסרט פשע ומסתיים במלודרמה הוליוודית. אקי קואריסמקי בוחר להעניק פנים אנושיות רק לדמויות האהודות עליו – כל האחרים הם חלקים במכונה העויינת – והתוצאה היא מסה אינטילגנטית על מצב החברה האנושית הנעה בין שלל סיגנונות קולנועיים ובין ריאליזם פיוטי לקומדיה שחורה.